|
[
עדכון
אחרון 3.8.06
]
באופן
כללי להלן הבנותיי:
1. הנחה
עובדתית (פנומנולוגית):
השאיפה
להכרעה נכונה.
השאיפה
עימה אני מזדהה,
אליה
אני מחויב,
והיא
רצוני הראשוני,
הינה
השאיפה להכרעה נכונה.
"הכרעה
נכונה"
זה
מושג שמביא איתו מודל שלם של משחק חשיבה,
בו
יש בין השאר תכלית
שאיננה תלויה בי (מטרה
שהשחקן אמור לכוון אליה כגון להנחיל מט ליריב בשחמט),
חוקיות
קבועה לפיה מתרחשות התופעות הנצפות (כמו
במשחק מחשב)
ואשר
קובעת את האילוצים המגבילים את אפשרויות פעולותיי,
דרך
רציונאלית להגיע למהלכים נכונים,
ואסטרטגיה
אידאלית.
אקרא
למודל זה מודל
המשחק.
2.
מסקנה
מעשית:
ההנחה
שהחיים בנויים בהתאם למודל המשחק.
כדי
לממש את השאיפה להכריע נכון,
כלומר
לפעול בהתאם לה,
אין
לי ברירה אחרת מאשר מלהניח שאני באמת עומד בפני אפשרות להכריע נכון,
מה
שאומר שחיי בנויים בהתאם למודל המשחק כפי שפרטתי בסעיף 1.
זה
כולל,
למשל,
את
ההנחה שיש תכלית עליונה אובייקטיבית שאני אמור לפעול לפיה.
3. הנחה
עובדתית:
מעמדה
התלותי והפגיע של היכולת להכרעה נכונה.
היכולת
לפעול בהתאם לשאיפה להכרעה נכונה תלויה בגורמים רבים:
תנאים
נפשיים (פסיכולוגיים),
תנאים
גופניים,
ותנאים
חיצוניים לגמרי (חומריים,
חברתיים).
4.
מסקנה
מעשית:
לקדם
את התנאים להכרעה נכונה.
מתוך
ההימור שיש בחיי דרך רציונאלית להגיע להכרעות נכונות (סעיף
1),
וההכרה
במעמדה התלותי והפגיע של היכולת להכרעה נכונה (סעיף
3),
נובעת
מסקנה מעשית שאיננה תלויה בתוכנה של התכלית (יהא
תוכן התכלית אשר יהא,
מסקנה
זו עומדת):
לקדם
את התנאים להכרעה נכונה.
קידום
זה צריך להיעשות בכל המישורים שהוזכרו בסעיף 3:
נפשי,
גופני,
חומרי,
חברתי,
ושאר
התנאים החיצוניים המשפיעים עלי.
אם
להרחיב על קידום התנאים להכרעה נכונה בתחום הנפשי,
הרי
לכך נדרשות מידות מסוימות של פתיחות,
חיפוש,
עירנות,
פיכחון,
ריכוז,
ועוד.
(לא
מדובר ברשימה קבועה -
המידות
למעשה מתארות התמודדות נכונה עם אתגרים פסיכולוגיים שונים, ולכן
מספר המידות כמספר סוגי האתגרים -
בלתי
נגמר.
בכל
תקופה דחוף יותר לפתח מידות שונות.) אפשר
לקרוא למטרת-מישנה
זו חינוך
עצמי -
עלי
לעבוד
על מידותיי כך
שאוכל לפעול כמה שיותר מתוך השאיפה להכרעה נכונה.
ציינתי
בסעיף זה תנאים להכרעה נכונה שאינם תלויים בתוכן התכלית
האובייקטיבית.
אבל
ברור שתנאי עיקרי להכרעה נכונה הוא להבין משהו לגבי תוכן התכלית
האובייקטיבית,
כך
שאפשר יהיה לגזור מן התכלית האובייקטיבית
העליונה מטרות-מישנה
הרלוונטיות למצבי הנתון.
זאת
מכיוון שהנכונות של ההכרעה תלויה לגמרי בתכלית,
כמו
בכל משחק חשיבה.
לכן
במסגרת קידום התנאים להכרעה נכונה יש גם לקדם את הבנת תוכן
התכלית האובייקטיבית,
כלומר
לשמור הבנות קיימות ולהביא להבנות חדשות.
נושא
זה יבוא לידי ביטוי בסעיפים 7-9
למטה.
5.
הנחה
עובדתית:
הכרעה
נכונה אצל בני אדם אחרים.
אני
סבור שגם אנשים אחרים יכולים לבצע הכרעות נכונות.
הבנות
שלי יכולות להשפיע על הכרעות של אנשים אחרים,
והבנות
של אנשים אחרים יכולות להשפיע על הכרעותיי. לכן אני
סבור (אם
כי זוהי הנחה מסתכנת)
שאין
זה נכון לראות את השאיפה והתנאים להכרעה נכונה כמשהו
שמתמצה בתחום האישי של הפרט. לכן
אינני שואף רק שאני אפעל נכון,
אלא
גם שהאנושות תפעל נכון.
יש
לנסח בלשון רבים את כל מה שניסחתי עד כה בלשון יחיד.
כלומר,
בעקבות
הנחה זו השקפתי היא שלא רק חיי כי אם חיינו בנויים בהתאם
למודל המשחק.
החיים
הם משחק קבוצתי,
בו
כל האנשים הם שחקנים בקבוצה אחת שאמורה לפעול בהתאם לתכלית אחת
משותפת,
או
במילים אחרות -
השחקן
הוא האנושות (ליתר
דיוק -
כל
מי שיכול לפעול מתוך השאיפה להכריע נכון).
6.
מסקנה
מעשית:
לקדם
את התנאים להכרעה נכונה בקרב האנושות.
לאור
הנחה 5,
ניראה
שמשמעותה של מסקנה 4
חורגת
מתחום הפרט,
וכדי
לדייק הוספתי מסקנה זו כסעיף נפרד.
שיפור
התנאים החומריים והגופניים חל על כל האנושות – ונגזר ממנו בין
השאר קידום המדע,
הרפואה
והטכנולוגיה.
אפילו
החינוך העצמי איננו מתמצה בתוך האדם הפרטי -
על
הפרט לקחת חלק בחינוך העצמי של האנושות,
לפעול
למען התחזקות השאיפה להכריע נכון בקרב האנושות.
אפשר
לעשות זאת באמצעות דוגמא אישית,
חינוך
ילדים,
עיסוק
בחינוך,
הגות,
פילוסופיה,
אומנות,
וכד'.
אפשר
לתמוך במטרות אלה גם באופן עקיף ע"י
סיוע לאנשים מסוימים ולגופים חברתיים שיכולים לשפר את התנאים להכרעה
נכונה בציבור.
(יחד
עם זאת,
התחום
שבד"כ
האדם הפרטי יכול להשפיע הכי הרבה הוא חינוך עצמי אישי.
זה
בגלל שיכולה להיות לו הבנה יותר טובה של האתגרים הנפשיים שלו מאשר
אלה של אחרים,
ויש
לו שליטה בגופו יותר מבגופם של אחרים.
לכן
הגיוני שבד"כ
חינוך עצמי אישי צריך לתפוס מקום גבוה יותר בסדר העדיפויות של
הפרט.)
קידום
הבנת תוכן התכלית האובייקטיבית גם הוא צריך
להיעשות במישור הציבורי – לשמר הבנות קיימות בקרב הציבור
ולחתור לכך שהחברה תגיע להבנות חדשות לגבי התכלית,
אפילו
אם הן תתרחשנה לאחר שאמות – שהרי היכולת להכרעה נכונה תמשיך
להתקיים באנושות גם לאחר מותי.
7.
הנחה
עובדתית (פנומנולוגית
בחלקה):
אי-ידיעת
התכלית.
מהו
תוכן התכלית העליונה?
אינני
יודע.
אינני
יכול להכריע באופן רציונאלי בשאלה זו.
גם
אין לי בסיס הגיוני להניח שאנשים אחרים הגיעו לידיעת תוכן התכלית
העליונה.
יתכן
שבאנושות כיום אין מי שיודע אותה.
ובכל
זאת,
בסופו
של דבר (סעיף
10)
אציג
דרך רציונאלית המאפשרת להסיק מסקנות מסוימות לגבי מה שנגזר מתוכן
התכלית העליונה (בלי
לדעת את תוכנה),
אם
כי מאד מסופקות ומוגבלות.
8.
הנחה
עובדתית:
הסיכוי
להבנות עתידיות.
יכול
להיות שבעתיד תהיה לנו הבנה חדשה לגבי תוכן התכלית העליונה.
הבנה
כזו יכולה לאפשר לנו להכריע באופן רציונאלי איך לפעול בהתאם לתכלית
העליונה,
בסיטואציה
מסוימת או במשך תקופות מסוימות.
הבה
נקרא להבנה זו "ההבנה
החדשה".
האמנם
אפשר להעלות על הדעת הבנה חדשה שכזו?
אני
סבור שכן.
המסקנה
מהבנה כזו לא חייבת להיות ודאית – אם רק תספק לנו השערה
משכנעת,
הימור
סביר שניתן להגיע אליו באופן הגיוני ובלתי-שרירותי,
כבר
תהיה לנו אפשרות להכרעה נכונה.
ההבנה
החדשה יכולה להתרחש באמצעות שינוי בעולם המוחשי.
למשל,
בתרחיש
של התגלות אלוהית.
הנחה
זו מאירה מחדש את המסקנות הקודמות -
קידום
התנאים להכרעה נכונה בהווה יכול לסייע בעתיד לזהות את ההבנות החדשות
(כי
בלי תנאים מתאימים אפשר לפספס את ההזדמנות)
וליישם
אותן באופן הטוב ביותר.
דרושה
לכך תודעה של חיפוש,
ומנגד
ביקורתיות.
9.
מסקנה
מעשית:
לנסות
לגרום להבנה החדשה להתרחש.
אם
אפשר לזהות פעולות אפשריות שיכולות להביא או להקדים את התרחשותה של
ההבנה החדשה המיוחלת,
יש
כמובן לבחור בהן.
יש
לעשות זאת גם אם אין ודאות מלאה – אפשר להסתמך גם על גם הימור
סביר,
כל
עוד הוא הימור רציונאלי ולא שרירותי.
אבל
חשוב לציין:
עם
הימורים צריך להיזהר.
לאור
העובדה שהזמן והאנרגיות של האדם מוגבלים,
לעתים
תתקיים התנגשות בין מסקנה שנובעת מן ההימור הנידון לבין פעולות
במסגרת המסקנות המעשיות הקודמות.
רצוי
שלא לפגוע בקידום שאר התנאים להכרעה נכונה בגלל ההימור.
(או
אולי עדיף לנסח כך:
ככל
שהסבירות להצלחת ההימור נמוכה,
יש
פחות מקום לפגוע בגללו בקידום שאר התנאים להכרעה נכונה.)
אם
יש מספר הימורים אפשריים שהינם סבירים באותה מידה,
יש
להעדיף את אלה שפחות פוגעים בקידום שאר התנאים להכרעה נכונה.
ההימור
הסביר ביותר שאני מכיר כולל את התרחיש
של התגלות אלוהית,
בו
אני מניח שאלוהים זו ישות שיודעת את התכלית העליונה ויכולה להדריך
את האדם כיצד לפעול בהתאם לה.
ההימור
כולל הנחות נוספות:
שיש
אמת בסיפורי המקרא לגבי אלוהים אשר נגלה לאבותינו בעבר,
ושחלק
מאמת זו הוא שתהיה התגלות אלוהית עתידית,
ולנו
יש משימה להיות מוכנים לה.
לפי
פרשנותי לחלקים מסוימים במקרא,
ההכרעות
שעלינו לעשות כדי לקדם את בוא ההתגלות האלוהית העתידית הן בעצם כל
מה שנובע מן השאיפה להכרעה נכונה – המסקנות המעשיות שציינתי
עד כאן (קידום
התנאים להכרעה נכונה),
וכן
לעצב ולנהוג מה שאני קורא לו "מנהגי
מסירות".
בעתיד
ברצוני להרחיב על הצידוק להנחותיי אלה,
שלמעשה
יסביר איך אפשר להגיע למסקנות מעשיות למרות אי הודאות,
תוך
הסתמכות על הנחות שכלולות במודל המשחק.
10.
הנחה
עובדתית מסופקת ומסקנה מעשית מסופקת:
הימור
שמאפשר לפעול בהתאם לתכלית לא ידועה.
בסעיף
7
אמרתי
שאינני יודע מהו תוכן התכלית.
אבל
האם יש לי דרך רציונאלית להניח משהו מסוים לגבי תוכן זה שיאפשר לי
לפעול במצבים מסוימים בהתאם לתכלית?
למעשה
אני סבור שהתשובה היא כן,
אם
כי דרך זו מפיקה מסקנות מאד מוטלות בספק ולכן מספקת הכוונה מועטה
ביותר.
הדרך
היא לחפש ולחקור את דברי ה'
לאבותינו
בעבר,
לחפש
שם הכוונה רלוונטית לנו כיום,
ובהתאם
לממצאי החקירה לעצב
ולנהוג מה שאני קורא לו "מנהגי
מסירות".
זאת
מכיוון שההנחות הכלולות בהימור שלקחתי בסעיף הקודם פותחות פתח
לאפשרות שהנחיות מסוימות שנשתמרו מדברי מורה-הטוב-יודע-התכלית
לאבותינו,
מאפשרות
לפעול בהתאם לתכלית העליונה במצבים מסוימים,
שאנו
מצויים בהם בימינו.
---
בעתיד
בכוונתי להוסיף הסברים להנחות ש"הימרתי
עליהן"
בשלבים
של הטיעון שהצגתי,
להתייחס
לאפשרות שהן מוטעות,
ולפרט
מסקנות שנובעות מהן.
הערה
חשובה:
יכול
להיות שאני טועה.
אני
חושב שאחת המידות הדרושות למימוש השאיפה להכרעה נכונה היא ביקורת
עצמית -
להכיר
בכך שיכול להיות שאנחנו טועים.
|